parasha

יסודות לחברה מצליחה

פרשת כי תבוא
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
אחד המעמדות המיוחדים בהיסטוריה היהודית מתואר בפרשת השבוע 'כי־תבוא': מעמד הברכה והקללה על הר גריזים והר עיבל. במעמד זה, כך אנו קוראים, ציווה משה את העם לקיים טקס של ברכות וקללות, כאשר מחצית מהעם ניצבת על הר גריזים ואילו המחצית השנייה ניצבת על ההר שמנגד, הר עיבל, הכוהנים ובני שבט לוי יעמדו במרכז, בין שני ההרים, ויכריזו את רשימת הברכות והקללות.

טרם נעסוק בתוכנו של הטקס, נייחד מספר מילים על המקום שבו נערך. שני הרים אלו, הר גריזים והר עיבל, מקיפים את העיר שכם – זוהי העיר שאליה הגיע אברהם אבינו במסעו אל ארץ כנען ובה הקים מזבח לה', זוהי העיר שיעקב אבינו נטע בה שורש כשרכש את חלקת השדה שמול העיר ובה ממוקם קברו של יוסף הצדיק. במקום הזה, במרכזה של ארץ ישראל, נערך המעמד.

מה היה שם במעמד הברכה והקללה? את מי בירכו ואת מי קיללו? רשימה לא ארוכה של מעשים זכו לאיזכור במעמד זה, ביניהם מעשי גילוי עריות שהעושים אותו מקוללים, כמו גם מי שמתנגד ליהדות ומורד בה. לצד מעשי חמורים אלו הוזכרו במעמד זה מעשים נוספים, שליליים ללא ספק, ואנו נבקש להתבונן ולראות מהו התוכן המיוחד של מעשים שליליים אלו שמחמתו נכנסו לרשימת המעשים המקוללים.
"ארור מסיג גבול רעהו... ארור משגה עיוור בדרך... ארור מטה משפט גר, יתום ואלמנה... ארור מכה רעהו בסתר..."
(דברים כז, יז-כד)


כאשר אנו מביטים ברשימת איסורים אלו שהעושים אותם "זכו" לקללה, אנו מבינים כי מדובר במעשים שמובילים להרס החברה ולקלקול של היחסים האנושיים שבין אדם לזולתו.

נתאר לעצמנו שני שכנים שגדר קלה מפרידה בין שדותיהם. היכולת של כל אחד מהם לנהל חיים שלווים מתוך תקווה להצלחה, נשענת על האמון שיש לו בשכנו שלא ינסה להסיג את גבולו ולגנוב ממנו פיסת קרקע בלי משים. במידה והאמון הזה נאבד, מוסחת דעתו של האדם מדאגה להצלחה שלו ושל משפחתו אל זהירות מהשכן המנסה לנכס לעצמו את נחלת הזולת.

כך גם הביטחון שכל אדם זוכה למשפט צדק. במדינות שבהן מתערער האמון של האזרחים במערכת המשפט והאכיפה, מאבדים האזרחים את הביטחון הקיומי. התורה אינה מסתפקת בדרישה למשפט צדק, אלא מדגישה את השכבות החלשות בחברה – הגר, היתום והאלמנה, אלו שאין להם משפחה תומכת – גם הם זכאים למשפט הוגן.

שתי דוגמאות נוספות למעשים המערערים את הביטחון הקיומי של החברה האנושית הן: "משגה עיוור בדרך" ו"מכה רעהו בסתר".

הסיטואציה שבה אפשר לפגוש אדם שמאור עיניו ניטל ממנו, ובמקום לסייע לו כפי שמצופה מכל אדם, מישהו בוחר להטעות אותו ולהוליך אותו דווקא למקום לא נכון – היא סיטואציה מזעזעת שפוגעת באמון המינימלי הקיים בין בני אדם. כל אחד מאיתנו מצפה שבמצב של מצוקה חלילה יהיה מי שיסייע לו, ומי שפועל בדרך הפוכה גורם נזק לא רק לאותו עיוור שהוטעה בדרך אלא לחברה כולה.

כך גם "מכה רעהו בסתר".
 על פי הפרשן הדגול רש"י, הכוונה למי שמדבר לשון הרע ומרכל על הזולת. בסיטואציה כזו, שלמרבה הצער אינה נדירה במיוחד, לא ניתנת לקורבן הזדמנות להתגונן. רק לאחר שהוא יינזק כתוצאה מהשם הרע שנקשר אליו, הוא יגלה כי הנזק הזה נוצר כתוצאה ממעשה בלתי מתחשב של אדם אחד שהפיץ שמועות אודותיו. בימינו אנו מכירים תופעה כ'שיימינג' ברשתות החברתיות. תחת מעטה אנונימיות אנו נחשפים לתופעות של ביזוי והשפלת הזולת. הכלי הנפלא המאפשר לכל אדם להביע את דעותיו, עלול להפוך לכלי נשק קטלני הרומס את כבוד האדם.

במעמד הברכה והקללה שהתקיים מייד לאחר כניסת עם ישראל לארץ ישראל, הושם דגש על יסודות אנושיים-חברתיים איתנים, כאלו שאם נאמץ אותם וניזהר בהם, נוכל לחיות בחברה מצליחה ומוסרית יותר, הנשענת על אמון הדדי, על דאגה לזולת ועל אהבת חינם.

All Torah weekly sections