סיפור לילדים על ירושלים

כיסופים לירושלים

כיסופים לירושלים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ירושלים עיר תפילה, קדושה ואמונה.

אבנים יקרות שמספרות סיפור של אלפיים שנה

סיפורו של עם

שקיווה והתפלל וחלם,


לעבור דרך שעריה, לגעת באבנים


ולשאת תפילה בת אלפי שנים



יהודים לאורך הדורות, מכל קצוות תבל


לא הפסיקו לקוות לעלות לירושלים אשר בארץ ישראל


וגם יהודי יקר ומיוחד-


שמו רבי יהודה הלוי מספרד.


בביתו המרוחק אשר מעבר לים


הוא ערג ונכסף וחלם.


את קירות ביתו קישטו תמונות של חומת אבנים וכותל מערבי


ועל מדפיו מנורת זהב קטנה וגביע לאליהו הנביא


ובלילות היה הוא מפייט ומחבר מזמורים


על העיר היושבת לה בין ההרים


ותחינה גדולה מלמל בשפתיו


' לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב '


הוא היה כה רחוק אך ליבו כבר טייל


בשביליה המפותלים של ארץ ישראל.


חולם על קדושת המקום ועל כותל המערב


ועל היום בו יזכה לגעת באבניו.


ומה נספר, ומה עוד נגיד?


כי הרב יהודה לא היה היחיד.

 

לאורך שנות הגולה והנדודים


מאות ואלפי יהודים



ישבו פזורים בכל ארצות הגולה,


ונשאו גם הם בקשה ותפילה


בלב מתרגש ודמעות בעיניים-


לחשו בפה רועד- 'לך ירושלים',


וחלמו על היום בו יוכלו את חלומם להגשים


ויזכו לעמוד במקום הקרוב ביותר לקודש הקודשים


ולהודות לאביהם שבשמיים-


'תודה לך ה', על הזכות לעלות ולפקוד את ירושלים'


ואחרי שנות גלות ארוכות, התגשם החזון,


העם היהודי זכה לעלות לציון


וירושלים אשר אליה נכספו בגעגועים ובשירה


הפכה להיות עיר הבירה


ואנחנו שהגענו לכאן – יהודים מכל הקצוות-


זוכים להגשים את חלום האבות


עומדים פה בארצנו בגאווה


ויודעים כי לא תמה התקווה.


More details...
הילדה עם שם הזהב

הילדה עם שם הזהב-מאת אפרת בזק

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ילדים יקרים שלום!

קוראים לי אפרת, זה השם שנתנו לי הוריי כשנולדתי. איך קוראים לכם?

בוודאי יש לכם שמות מעניינים ויפים. כל אחד מכם זכה לבטח בשם בעל משמעות מיוחדת, או צליל נעים, אולי אתם נושאים בכבוד שם של קרוב משפחה מדורות קודמים, או שם של מקום נחמד...

היום אספר לכם סיפור על שם מיוחד של ילדה שפגשתי לפני שנים, כשהייתי ילדה בערך בגיל שלכם.

הכל התחיל בבוקר שבת אביבי ונעים, כשטיילתי עם הוריי בשכונה בה גדלתי בירושלים. ראינו משפחות רבות ברחוב משוחחות יחד בהתרגשות כמו ממתיקות סוד. התקרבנו וביקשנו לשמוע את שיחתם. ומה גילינו להפתעתנו? שבמהלך הלילה הזה קרה משהו מאד משמח ומפתיע בשמי ארצנו:

עשרות מטוסים, בזה אחר זה, כמו 'רכבת אווירית' ארוכה, הובילה אלפים רבים של יהודי אתיופיה אל ארץ ישראל!

זו לא הייתה סתם טיסה של טיול עבורם, אלא ממש יציאה מאתיופיה, כמו יציאת מצרים בנוסח מעודכן, בחיפזון, כשהם זוכים במבצע חשאי לעלות לארץ בִין לילה!

בהנהגת ממשלת ישראל, חיילנו הגיבורים בצבא ההגנה לישראל, מהיחידות המובחרות, חברו יחד עם 'המוסד', השב"כ ועוד, לפעולה נועזת ואמיצה, ועזרו לאחינו שבגולה להגשים את החלום לשוב אל ארץ מולדת! פעולה זו קיבלה את הכינוי: "מבצע שלמה", על שם שלמה המלך בונה בית המקדש, ומלכת שבא שהגיעה אליו מאתיופיה לירושלים.

עוד שמעתי עם הוריי באותה שיחה, כי רבים מהעולים החדשים הגיעו ישר אל מלון 'דילופמט' בירושלים, שהיה סמוך מאד לביתי. החלטנו כולנו, שמיד בתום סעודת השבת נלך לבקר את העולים ולברכם לשלום.

כך מצאתי את עצמי באותה השבת, שמה פעמיי אל המלון ומברכת בחום את הנכנסים בשער, 'ברוכים הבאים'!

אל המלון הגיעו אנשים רבים עטופי בגדי לבן, נשים וגברים, זקנים וטף. תינוקותיהם צרורים על גבם באהבה, וכולם מביטים ומשתאים, שמחים ומתרגשים. כמו יונים לבנות וצחורות ששבות אל ארובתן כך שבים עם ישראל אל ארצם.

בין האנשים הרבים זיהיתי גם מתורגמנים. המתורגמנים היו אנשים שידעו לדבר גם בשפה העברית וגם בשפה האמהרית בה מדברים באתיופיה. הם עזרו לנו לתקשר עם העולים.

לפתע הבחנתי בילדה חמודה, עם צמות יפות ועיניים טובות, שחייכה אליי. שאלתי אותה: 'מה שמך'? האם תצליחו לנחש מה ענתה לי הילדה? היא ענתה לי בחיוך מתוק...

ירושלים!

ביקשתי מאחד המתורגמנים להסביר לילדה שאני שואלת אותה מה השם שלה, לא לאן היא הגיעה... ובעזרת המתורגמן ענתה לי שוב הילדה בנעימות ובביטחון מלא, שקוראים לה –
ירושלים!

ממש כך, י-ר-ו-ש-ל-י-ם !

רעד של התרגשות עבר בגופי. לפתע הבנתי, שעוד לפני שנים, כשהיו הוריה עדיין באתיופיה, ונולדה ביתם, הם חלמו על ירושלים, התגעגעו לירושלים, ורצו מאד לשוב אליה. הם חיו באתיופיה דורות רבים, ואולי אפילו לא ידעו שיש דבר כזה שנקרא 'מטוס' שיכול להעלות אותם בנס מהיר שכזה אל ירושלים, אבל הם קראו לילדה שלהם 'ירושלים', והאמינו בכל מאודם שיום יבוא והם יזכו לשוב אל העיר הזאת, עיר שכולה אור, עיר שהיא תקוות כל הדורות, ירושלים של זהב!

כל שנה, חמישים יום אחרי יום הכיפורים, תוכלו עדיין לראות יהודים נפלאים שעלו מאתיופיה, ועימם רבים נוספים שמצטרפים לחוויה, עולים על הר גבוה אל מול ירושלים העתיקה. הם חוגגים כך זכר ל'חג הסיגד' שהיו חוגגים שם, באתיופיה, עם המנהיג שלהם, 'קייס הקייסים', שהוא כמו הכהן הגדול של הקהילה. חג בו היו עולים כולם יחדיו על ההר ומביטים באהבה על ירושלים, מתוך חלום מתוק ואמונה גדולה שיזכו לעלות לירושלים המוזהבת. ומי שחולם... בבוא העת – זוכה גם להגשים!

הילדה החמודה עם הצמות, ירושלים, לימדה אותי באותה שבת מופלאה משהו שלא אשכח לעולם:

"חולה – הולך לרופא
צמא – הולך למים
ויהודי – הולך לירושלים!"

 

 לעבור למשימה: לחץ כאן

More details...